גליון #13

תוכן

⌄

VIP

Q&A

ENG

⌄

צור קשר

תוכן

VIP

שאלות
נפוצות
Q&A

ENG

Contect Us
צור קשר

גליון #13
גינה ציבורית: שצ”פ או שפ”פ?

כשם שעירייה חייבת לדאוג לרשת כבישים, שבילי אופניים וחניות, לבתי כנסת ומרכזים קהילתיים, בתי ספר וגני ילדים היא חייבת לדאוג גם לשטחים פתוחים לרווחתם של התושבים.
כשם שיש תקנים לתשתיות עירוניות אחרות, כך גם קיימים תקנים וסטנדרטיים עירוניים לכמות ואופי השטחים הפתוחים בעיר.

כיום, גם המתכננים, גם היזמים וכמובן הרשות המקומית, מודעים לערך העצום של שילוב גינות ציבוריות בתכנון של הפרויקט. מעבר להכרה של כל המעורבים בחשיבות של ריאות ירוקות, בין אם הן גדולות ורחבות או גינות “כיס” משלימות, ישנם תקנים שנולדו מתוך מחקרים רבים אשר קובעים את אחוז השטחים הפתוחים המחוייבות ביחס לכמות התושבים ותקנים אלו הובילו למנגנונים שונים הבאים להציע דרכים להשגת יעד זה. מטלות ציבוריות כתנאי תכנוני בתכניות להתחדשות עירונית משמשות דרך יעילה של הרשות לקבוע סדר והיררכיה תכנונית ראויה אשר מחייבת את יזמי הפרויקטים להתיישר עם המדיניות התכנונית חשובה זו.

כל תכנית, בין אם היא תכנית מתאר ארצית, מחוזית או מקומית, או אם מדובר בתכנית בניין עיר (תב"ע) מפורטת המציעה פרויקט התחדשות עירונית, מגדירה ייעודי קרקע שונים.
ישנם אזורים המוגדרים בייעוד קרקע למגורים (בין אם מדובר ב"אזור מגורים א" המגדיר עוצמת בנייה נמוכה ובין אם מדובר ב"אזור מגורים ג" המגדיר עוצמת בנייה גבוהה) וישנן אזורים המוגדרים בייעודים אחרים כגון מסחר, תעסוקה, תעשייה, מלונאות, מבני ציבור (שב"צ) ועוד יעודים רבים ושונים.

כל ייעודי הקרקע מוגדרים בנוהל מבא"ת שמפרסם מנהל התכנון של המועצה הארצית לתכנון ובניה.

לשטחים פתוחים ישנן לא מעט הבחנות המגדירות את האופי שלהם, בין אם מדובר בפארק המיועד לספורט, נופש ופנאי, יער, טיילת או גינת שעשועים ולכן הגדירו ייעודי קרקע שונים על-מנת לאפיין אותם בצורה מדוייקת שתתאים לצרכים הרבים של התושבים לשטחים פתוחים.

שצ"פ:
כהגדרתו, שטח ציבורי פתוח הינו מיועד לרווחת ולשימוש הכלל. הוא יכול להופיע כגינה ציבורית, רחבה עירונית מרוצפת או שדרת עצים לאורכו של רחוב. ככלל, שטחים פתוחים יוגדרו גם כ”שטחים ירוקים” והם שם קוד לסוגים שונים של שטחים פתוחים.
התקנים וההמלצות בתכנון ממליצים על שצ"פים בסדרי גודל של כ-5 מ"ר לנפש ברמת השכונה, 2 מ"ר לנפש ברמת הרובע, ו-3 מ"ר לנפש ברמה העירונית, כלומר סה"כ בעיר השאיפה היא להגיע לכ- 10 מ"ר לנפש.
אין שימושים מוגדרים וקבועים לכל סוג של שצ"פ והם יכולים להיות מרחבות לפעילות פנאי וספורט, כיכר להתקהלויות עירוניות שונות או שטח “לא נגוע” המכניס ושומר על הטבע כחלק מהעיר.

שפ"פ:
שטח פרטי פתוח הוא למעשה מושג תכנוני הבא לציין שטח אשר נמצא בבעלות פרטית (בניגוד לקרקע בבעלות ציבורית; המדינה או הרשות) ואשר איננו מיועד לבנייה מכל סוג שהיא.
על שטח זה שמורה לבעליו לקיים כל סוג של פיתוח וגינון ובלבד שהשטח ישמר ללא בינוי עליו.
במקרים מסויימים, במקרה של חוסר פיתוח והזנחה, ועל-אף שמדובר בשטח בבעלות פרטית, יכולה העירייה להתערב ולחייב את בעלי הקרקע להסדיר את הפיתוח לרווחתם של תושבי העיר. השפ"פים הללו מהווים נדבך מרכזי בתכנון הרחוב, השכונה והעיר והם משפיעים על אופי הרחוב אל מול צפיפות הבינוי הקיימת בערים.

מרגישים שאתם זקוקים למידע נוסף בנושא זה?

צרו איתנו קשר