גליון #2

ללא ספק, ראשון-לציון היא עיר עם עבר מפואר ואף ניתן לומר כי היא ידעה ברוב שנותיה ובייחוד בעשורים האחרונים קפיצות משמעותיות באופן הפיתוח והצמיחה שלה כמעט בכל גורם הניתן למדידה; מספר תושבים, מצב סוציו-אקונומי, תעשייה ומלאכה, מסחר, תחבורה וחינוך.
בשנתיים האחרונות עשתה העיר קפיצה משמעותית נוספת בכך שאישרה את תכנית המתאר החדשה שלה ובכך למעשה סללה לעצמה שנים נוספות של צמיחה והתפתחות קדימה.

לפני מספר שנים, כחלק מראייה תכנונית כוללת של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נכנס לתוקף תיקון 101 לחוקי תכנון ובנייה אשר בין יתר השינויים והעדכונים של סעיפים בחוק, ניסח רפורמה משמעותית במנגנוני התכנון במדינה, כשהמרכזי מביניהם הוא העברת שרביט, באופן איטי ומבוקר, וההצלת סמכויות על הרשויות המקומיות כשהמטרה המרכזית היא דילול הבירוקרטיה, פישוט התהליכים והבניית תהליכים תכנוניים פשוטים וקלים יותר על-מנת לאפשר לערי ישראל להתחדש ולהגדיל את היצע הדירות אשר נמצא בגירעון תמידי.

על-מנת למנוע שחיתויות ואי-סדר תכנוני אשר לרוב נובע משיקולים זרים המנוגדים לתכנון, תיקון 101 קבע כי על רשויות התכנון השונות לשאוף לתכנן ולאשר תכניות מתאר כוללניות ו/או תכניות אב אשר יגדירו באופן מדוייק וסטאטוטורי את מדיניות הפיתוח וההתחדשות אליה הם שואפים. כך, לאחר אישור תכניות אלו ע”י הוועדות המחוזיות, תוכלנה הרשויות לקבל מנדט וסמכות לאשר תכניות רבות יותר במסגרת אחריותה המלאה וללא צורך בהתערבות הוועדה המחוזית הרלוונטית.

לצורך כך, ועל-מנת לדרבן את הרשויות לבצע הליכי תכנון אלו אשר משמעותם עלויות של מליוני שקלים ושנים רבות של תכנון המתממשק עם עשרות יועצים, יצרה המועצה הארצית מדרג בין הרשויות בארץ כשמטרתו היא לבנות מערכת יחסים הקושרת את הרשויות השונות אחת לשניה בדינמיקה של “תחרות” ודירוג פנים ארצי. רשות מקומית אשר תאשר תכנית מתאר בגבולותיה תדורג כ”רשות מקומית מוסמכת עליונה עם תכנית מתאר” – זהו למעשה הדירוג הגבוה ביותר בין הרשויות ומשמעותו היא אחת:
רשות זו זכאית לחופש הפעולה התכנוני הרחב ביותר