מה מתחדש ברוטשילד?
תפריט
תפריט
המגזין
גליון #12
תכנית מתאר עירונית.
גליון #12
תכנית מתאר עירונית.
איך ערים צופות ומקדמות פיתוח?
איך ערים נשמרות מכאוס תכנוני ושחיתות ציבורית? התשובה לכך: תכנית מתאר עירונית כוללנית. אם זאת, ערים מעטות בארץ יכולות להתפאר בעובדה שהן הצליחו לתכנן, לנסח ולאשר תכנית מתאר כזו בגבולותיהן.
מדוע? ומהי חשיבותה הגדולה של תכנית זו?
איך ערים נשמרות מכאוס תכנוני ושחיתות ציבורית? התשובה לכך: תכנית מתאר עירונית כוללנית. אם זאת, ערים מעטות בארץ יכולות להתפאר בעובדה שהן הצליחו לתכנן, לנסח ולאשר תכנית מתאר כזו בגבולותיהן.
מדוע? ומהי חשיבותה הגדולה של תכנית זו?
לכל סיפור יש שם או כותרת. לעיתים אף ישנה כותרת תחתונה. כך גם לכל עיר יש את הסיפור שלה –
מיהי? איפה היא נמצאת? לאן היא רוצה להגיע? ובאיזה אופן ואילו כלים היא מעוניינת להשתמש על-מנת להגיע למקום הזה? הסיפור הזה נקרא – תכנית מתאר עירונית/ כוללנית ו/או תכנית אב. התכנית הזאת איננה “מולבשת” על העיר ללא הצדקה או סיבה, צריך להכיר טוב את ה-DNA שלה, מה מרכיב אותה ומה חסר בה, איך היא מתנהלת ומה היא היתה רוצה לשפר בהתנהלותה – רק כך יהיה ניתן להתוות עבורה דרך בטוחה לעתיד טוב יותר. סליחה, לסיפור טוב יותר.
ידוע כי לפני שמחליטים לאן ללכת יש לדעת קודם איפה אנחנו עומדים. כך גם ערים, בעלות מנהיגות אחראית, נוהגות. מרגע שהעירייה החליטה כי היא יוצאת לדרך הארוכה של תכנון וניסוח תכנית מתאר היא בראש ובראשונה צריכה לגבש לעצמה ולכל מאות היועצים והועדות אשר יסיעו לה בדרך, כל אחד בתחומו, סטאטוס מדוייק של המצב בעיר בכל אספקט אפשרי.
פעולות הקדם-תכנון יכללו בין היתר את בחינת התחומים הבאים:
שכונות מגורים:
ניתוח של כל השכונות השונות בעיר לצורך הבנת האופי הייחודי שלהן.
ישנן שכונות ותיקות וישנן חדשות ומודרניות יותר. יש כאלו אשר בעלות בינוי גבוה יותר וישנן שכונות משולבות בתים פרטיים ובניה מרקמית נמוכה.
חלק מהשכונות צפופות יותר וחלקן עדין לא הגיע למימוש מלוא פוטנציאל הצפיפות שלהן.
תחבורה:
איך המערכת התחבורתית העירונית משתלבת עם זו הבינ-עירונית, האם ואיזו התממשקות ישנה למערכת התחבורה העירונית עם הפתרונות השונים של התחבורה להסעת המונים (קווי הרכבת הקלה וקווי המטרו) והאם רכבת ישראל עוברת בעיר? כמו כן, כמובן שיש לקחת בחשבון את מצב פתרונות החניה שהעיר מציעה, הן במובן הפרטי והן באספקט הציבורי.
שירותים קהילתיים:
האם המענה של שירותים אלו מספק את גודל אוכלוסיית העיר באופן כללי וכן עפ"י הקהילות השונות בעיר המשתמשות באותן שירותים; בתי-כנסת, מתנ"סים ומרכזים קהילתיים, שירותי בריאות, אולמות ומגרשי ספורט וכיוב'.
מערכת החינוך:
כיצד מערכת החינוך העירונית על שלל ענפיה; גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, חינוך אקסטרני, בתי ספר פרטיים, מכללות ושלוחות של מוסדות אקדמיים שונים, עומים בתקנים של משרד החינוך בישראל.
שטחים פתוחים:
בין אם מדובר בגינות ציבוריות, פארקים, רצועות חוף או כל גינון נופי אחר, יש להבין את מי זה משרת ומה הערך של זה בעבור כל קבוצת משתמשים כגון:
מכשירי כושר ציבוריים שהפכו בשנים האחרונות לפופולאריים יותר ויותר, שטחים פתוחים לפנאי, גינון נופי ברמת הרחוב ובמידה ויש רצועת חוף – האם ניתן להגיע אליה באופן רגלי או רק באמצעות כלי רכב.
הבדיקה הקדם-תכנונית הזו היא למעשה יותר מחצי הדרך לניסוח תכנית עירונית כוללנית אשר תציג את שלל הפתרונות התיכנוניים אשר עומדים לרשותה על-מנת שהעיר תוכל להגיע לייעד המבוקש שלה בצורה האופטימלית ביותר.
את הבדיקה הזו תציג הוועדה המקומית בפני הוועדה המחוזית ויחד הן תנסחנה את ייעדי הצמיחה והפיתוח לשנים הבאות.
יעדים אלו יביאו ליידי ביטוי הן את כמות יחידות המגורים אותה רוצה הרשות להוסיף לעיר ואף את תמהיל גודלי הדירות הנדרשים בעיר (דירות 5 חדרים רחבות או מאידך דירות 2 חדרים קטנות).
כמו כן יהיה עליהן להחליט מה תהיה מדיניות התחבורה לשנים הבאות; הרחבת הכבישים או שמא הצרתם לטובת הרחבת המדרכות לטובת הולכי הרגל ו/או רישות העיר בשבילי אופניים כצעדים מקדימים לחינוך האוכלוסיה להסתמך פחות על כלי רכב ואילו צעדים יש לבצע על-מנת להשיג את אותה מדיניות.
מרגישים שאתם זקוקים למידע נוסף בנושא זה?
נושאים נוספים לעיונכם
