מה מתחדש ברוטשילד?
ללא ספק, ראשון-לציון היא עיר עם עבר מפואר ואף ניתן לומר כי היא ידעה ברוב שנותיה ובייחוד בעשורים האחרונים קפיצות משמעותיות באופן הפיתוח והצמיחה שלה כמעט בכל גורם הניתן למדידה; מספר תושבים, מצב סוציו-אקונומי, תעשייה ומלאכה, מסחר, תחבורה וחינוך.
בשנתיים האחרונות עשתה העיר קפיצה משמעותית נוספת בכך שאישרה את תכנית המתאר החדשה שלה ובכך למעשה סללה לעצמה שנים נוספות של צמיחה והתפתחות קדימה.
לפני מספר שנים, כחלק מראייה תכנונית כוללת של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נכנס לתוקף תיקון 101 לחוקי תכנון ובנייה אשר בין יתר השינויים והעדכונים של סעיפים בחוק, ניסח רפורמה משמעותית במנגנוני התכנון במדינה, כשהמרכזי מביניהם הוא העברת שרביט, באופן איטי ומבוקר, וההצלת סמכויות על הרשויות המקומיות כשהמטרה המרכזית היא דילול הבירוקרטיה, פישוט התהליכים והבניית תהליכים תכנוניים פשוטים וקלים יותר על-מנת לאפשר לערי ישראל להתחדש ולהגדיל את היצע הדירות אשר נמצא בגירעון תמידי.
על-מנת למנוע שחיתויות ואי-סדר תכנוני אשר לרוב נובע משיקולים זרים המנוגדים לתכנון, תיקון 101 קבע כי על רשויות התכנון השונות לשאוף לתכנן ולאשר תכניות מתאר כוללניות ו/או תכניות אב אשר יגדירו באופן מדוייק וסטאטוטורי את מדיניות הפיתוח וההתחדשות אליה הם שואפים. כך, לאחר אישור תכניות אלו ע”י הוועדות המחוזיות, תוכלנה הרשויות לקבל מנדט וסמכות לאשר תכניות רבות יותר במסגרת אחריותה המלאה וללא צורך בהתערבות הוועדה המחוזית הרלוונטית.
לצורך כך, ועל-מנת לדרבן את הרשויות לבצע הליכי תכנון אלו אשר משמעותם עלויות של מליוני שקלים ושנים רבות של תכנון המתממשק עם עשרות יועצים, יצרה המועצה הארצית מדרג בין הרשויות בארץ כשמטרתו היא לבנות מערכת יחסים הקושרת את הרשויות השונות אחת לשניה בדינמיקה של “תחרות” ודירוג פנים ארצי. רשות מקומית אשר תאשר תכנית מתאר בגבולותיה תדורג כ”רשות מקומית מוסמכת עליונה עם תכנית מתאר” – זהו למעשה הדירוג הגבוה ביותר בין הרשויות ומשמעותו היא אחת:
רשות זו זכאית לחופש הפעולה התכנוני הרחב ביותר
שניתן אשר יספק לה את הזכות לדון ולאשר תכניות רבות בתחומה ללא צורך להכנס למסלול בירוקרטי של אישורים מיותרים מול הוועדות השונות.
מצד אחד, באמצעות כך הרשות תשתחרר מכבלים אשר אינם מאפשרים לה לצמוח ולהתפתח בקלות.
בנוסף, הדבר ישפיע על אופן התפיסה שלה בעיניהם של חברות יזמיות אשר חלק מהותי בשיקולים שלהם לגבי הערים אשר הן מעוניינות להשקיע את כספם בפרויקטי נדל”ן שונים.
ראשון-לציון, לאחר כמעט 10 שנים של עבודה, אישרה לפני כשנתיים את תכנית המתאר שלה; רצ/2030.
תכנית המתאר מגדירה, לאחר עבודת מחקר וניתוח מפורטים של כלל השכונות והרחובות בעיר תוך שימת דגש על השכונות החדשות המתוכננות בשוליים של העיר, כמו שכונת נרקיסים, רקפות והאירוס, את עוצמות הפיתוח העתידיות בעיר לשנים הבאות.
רצ/2030 קבעה בין היתר את כמות יחידות המגורים אשר העיר יכולה להוסיף בגבולותיה, כמות המטרים הבנויים וחלוקתם לייעודי קרקע שונים;
מגורים, מסחר, תעסוקה, מלונאות, תעשייה וכד’.
כל זה טוב ויפה, אך הדבר המרכזי אותו התכנית מגדירה הוא כיצד העיר יכולה לתמוך בתוספת השטחים הללו מבחינת הספקת תשתיות רצויה העומדת בתקנים הרלוונטים בישראל. לצורך כך קבעה תכנית המתאר כי לכל תכנית אשר תשאף לקבל את המלצתה של הוועדה המקומית תצטרך לעמוד ביישום מטלה ציבורית אשר תספק, עפ”י נפחי התכנית המוצעת, את התשתיות העירוניות הנדרשות וזאת על-מנת לאפשר לעיר להמשיך לספק לתושביה את הצרכים הבסיסיים בכדי לא לפגוע ואף להגדיל את איכות ורמת החיים בעיר.
מרגישים שאתם זקוקים למידע נוסף בנושא זה?
מה מתחדש ברוטשילד?
דברים חדשים בראשון-לציון.
גאות תכנונית בבת-ים.
ניוד זכויות? ניוד זכויות!
מה זה עסקת קומבינציה?
הסכם דיירים - מה? מי? מו?
מה ההבדל בין תמ"א לפינוי-בינוי?
קבלן? יזם? מה זה?
הבתים החדשים של נחלת יהודה.
מטלה ציבורית - חובה שהיא זכות.
תמ"א 38 - סוף שהוא התחלה חדשה.
תכנית מתאר עירונית.
גינה ציבורית: שצ"פ או שפ"פ?
מה תפקידו של האדריכל?
עורך-דין דיירים - קווים לדמותו.
תקן 21 - מה לי ולזה?
עירוב שימושים בתכנון עירוני.
וועדות תכנון בישראל.